1. מי הוא לדעתך הגיבור הטרגי במחזה קריאון או אנטיגונה? נמק.
תשובה:
סיכום קצר.
מאפייני הגיבור הטרגי בדרמה היוונית
מורם מעם – בן המעמד החברתי הגבוה ( בן מלוכה- מלך, נסיך, אציל). מייצג את סבלו של האדם למרות מעמדו הרם.
בעל אישיות מיוחדת ,בעל אומץ לב נעלה, כריזמה, קסם אישי רב, יצרים עזים, מלא חרון וזעם, רגשות סוערים, חסר פשרות, דבק במטרתו בקיצוניות, בעל מוסריות נעלה, רודף אמת וצדק בכל מחיר.דמות עקשנית בעלת גאווה המביאה על עצמה את אסונה, לוחמת נגד כוחות גדולים ממנה בצורה מעוררת כבוד.
אחד המאפיינים המשמעותיים ביותר הוא הפגם הטרגי הטמון בגיבור, והוא הגאווה והביטחון העצמי המופרז ה"מעוור את עיניו" מֵרְאות את מורכבות המציאות ואת מגבלות האדם. על-כן חוטא הגיבור הטרגי בחטא ההיבריס, המביא עליו ועל סביבתו הקרובה את הקטסטרופה.
מרגע שביצע את "המעשה המביש" נגזר עליו גורלו. על-פי אריסטו, "הטרגדיה היא חיקוי אומנותי של מציאות חיים נעלה", והסיבה לכשלון הגיבור בטרגדיה אינה רשעותו של הגיבור או של מי מהדמויות , אלא חטא שחטא הגיבור בשל הפגם הטרגי שבו.
לעומת זאת ככל האדם – הגיבור הטרגי הוא בעל תכונות אנושיות ובעל חולשות אנושיות, סובל ובשלב מסויים אף מודע לסבלו וחשוף לתהפוכות הגורל.
מאפיינים ותכונות אלה של הגיבור הטרגי מאפשרים לצופה, לאדם הפשוט, להזדהות עימו ולהרגיש, שגם אם הוא "שונה מן האנושות הרגילה" הוא מייצג את "האנושות הרגילה". כי אם האירועים, הקשיים והסבל קורים ל"מורם מעם", זה עלול לקרות לכל אדם. גורל האדם הוא אוניברסלי על הטוב והרע שבו.
אנטיגונה וקראון כדמויות טרגיות
אנטיגונה כדמות טרגית
שייכת לבית המלוכה (בתו של אדיפוס המלך וארוסתו של הימון הנסיך.)
עקשנית, נחושה בדעתה, בטוחה בצדקתה וחדורת אמונה. דבקה באופן קיצוני במטרתה ומגלה אומץ לב יוצא דופן.
מייצגת את העם שלא מעיז לגלות את דעתו ובכך היא מייצגת את האנושות כולה. עם זאת היא שונה מהאנושות הרגילה בכך שהיא מביעה את דעתה בקול ומבצעת את מה שהם חושבים לנכון.
עיקרון הצדק מוביל אותה ללא פשרות והיא סובלת ומודעת לסבלה. מביאה על עצמה את אסונה תוך חתירה להשגת הצדק והאמת כפי שהיא רואה אותם. דמות טרגית מובהקת!
קראון כדמות טרגית
על פי מאפייני הגיבור הטרגי, דמותו של קראון כדמות טרגית הינה חלקית בלבד.
הוא המלך, בעל בטחון עצמי ומשוכנע שהוא צודק. עקשן ועקשנותו מגלה עיוורון נפשי אך הוא לא מייצג את העם ואת האנושות כיוון שדעתו מנוגדת לדעתם.
הוא אמנם מביא על עצמו את אסונו אך הוא לא דבק במטרתו: בסוף המחזה הוא מגיע להכרה בטעותו.ההכרה מאוחרת והסבל שלו נובע מטעותו ולא מחרון המיוחד לגיבור טרגי. נכנע לסביבה. הוא גם איננו בודד, מוקף תמיד באנשים ובטחונו העצמי תלוי באישורם של המקיפים אותו. לא מפגין ייחודיות.
דמות טרגית חלקית ולכן סבלו מתגמד בהשוואה לסבלה של אנטיגונה.
שניהם חוטאים בחטא ההיבריס:
קריאון המלך, אשר בטוח בצידקתו ובכך שהצו שהוציא מקובל על רצון האלים, וחטאו הוא בכך שמי שיפר את הצו מורד בו בגלל בצע כסף.
אנטיגונה , שבטוחה גם היא שהמעשה שלה הוא הנכון, היא בטוחה שזהו רצון האלים ושמובטחים לה חיי נצח בעולם הבא אם תיאבק על כבוד המת, אך חטאה הוא בכך שהיא מעדיפה את המוות על פני החיים, כי בעצם מעשיה היא קובעת את גורלה למות.
האלים אינם אוהבים שבני האדם חושבים שהם יכולים לפרשם ולפעול במקומם.
הסבר המושג "קטרזיס"
הטרגדיה היוונית מסתיימת כאמור ב"אישור מחודש של ערכים". הקטרזיס הוא המצב שבו הקהל מרגיש חמלה ורחמים כלפי הגיבור. רגש הרחמים מגיע לידי זיכוך וממרק את הקהל משום שבסוף המחזה הוא יכול לנשום לרווחה למראה הצדק שהושג. הצופה ירגיש שהחוק המוסרי, הסדר המוסרי, אושרו והוחזרו על ידי יכולת האדם לסבול ייסורים מכפרים ולהגיע לידיעה.
אנו חשים חמלה כלפי אנטיגונה שמתה למען כבוד המשפחה ולמען הצדק.
פוליניקס זכה לקבורה והצדק ניצח, למרות שהמחיר היה גבוה במיוחד ( מותם של אנטיגונה, הימון ואמו).
קראון אומר את דבריו האחרונים, הוא מודה באשמתו בכאב לב, והסדר שב על כנו. קראון גרם לסבל כה רב, לרצח והתאבדות, ומודעותו המאוחרת היא העונש שלו. הוא ימשיך לסבול עינויי נפש כל חייו. הקורא הגיע לקטרזיס מכיוון שהצדק הושג.
יסודות הטרגדיה:
1. המעשה המביש :
ב"אנטיגונה" המעשה המביש: צו המלך האוסר קבורת פולינייקס בגלל בגידתו במולדתו. ואנטיגונה – מפרה את צו המלך, קוברת את אחיה ומורדת במלך גם בפניו.
2.הסבל והייסורים:
הסבל יהיה טרגי רק אם הוא מביא את הגיבור לכלל ידיעה.
ב"אנטיגונה" קריאון סובל בגלל עקשנותו: מאבד את בנו ואת אשתו בגלל הענשת אנטיגונה וגרימה להתאבדותה.
אנטיגונה מאבדת את חייה צעירה, מבלי שזכתה להינשא, ונושאת קינה על מר גורלה.
3.הידיעה:
קראון מודע לטעותו ומנסה לתקנה.
האישור המחודש של הערכים:
קריאון מבין כי חוק האלים הוא מעל חוק המלך ומאשר זאת.