חן חן למילות השיר, לקליחתן והעברית הרהוטה בה נאמרו!
אמירות כאלו תמיד מובילות לנתיבים מסויימים:
1. ניהליזם - אם הכל הבל וריק "מותר האדם"? הבל הבלים! אז מה להתאבד?!
2.דת-אמונה - זה מוביל אל האמונה באלוהים, כדי לתת ערך לחיים וגם לגדל את משמעות החיים ומשמעותו של האדם עלי אדמות.
ואותה אמונה אומרת, כי יש לנו לבני האדם תפקיד בחיים, זה מה שאלוהים דורש מאיתנו. ומכאן, הדתות-אמונות נחלקות וכל אחת טוענת ל"אמת" שלה. אבל בסיכום, כולן יש להם מטרה אחת "לתת ערך לאדם עלי אדמות"!
3. יש כאלה שלא מתעמקים כלל וכלל. מקבלים את החיים כמות שהם! אלא שעם העלייה ברמת ההבנה וההשכלה, האדם שואל שאלות ולא מן הנמנע שישיב עליהן.
4. יש כאלה שאומרים שאם כך, זה האבסורד שבחיים! והחיים הם הבל ורעות רוח! אזי, אם על כורחי באתי לעולם ועל כורחי אני חיי בו, שומה עליי למצות או החיים עד תום!
וכאן נבדלות ההקשפות בחיים. אחת מאוד מקובלת עליי, ואני אוהב אותה מאוד מאוד. היא גורסת, לא המטרה היא העיקר אלא הדרך אליה! אם באתי לחיים אלו, שומה עליי ליהנות "דרכי" בהם!. איך אני חיי אותם ומה האיכות שניתנת להם, על ידי ועל ידי שאיפתי לכך.
אני רואה שאני גולש לתוך הרצאת דברים - לא זו מטרתי. בסה"כ השיר עורר בי מחדש את ההגדרות, שהן נר לרגליי בחיים: חשובה הדרך ולא המטרה! המטרה היא רק נקודת ציון בחזקת אידיאל אליו לשאוף!
ראה מה שירך גרם לי!
חן חן לך והמשך יצירה פורה ומהנה.
שבת שלום ומבורך.
ליאון
|