לוליין

 

על משק הכנפיים
עולה בסולם אל האור
חש את הגובה שלא נגמר
עננים עפים באפור

והוא ציפור
הממריאה ללא כנפיים
ונופלת כמו האור
אל סוף מחיאות הכפיים

מעל הזירה טס
עוצם מעט את עיניו
אליו פונה הזרקור
מרחף על גלי האור

כך הסתבך בשמיים
כציפור אשר נורתה
מרגיש איך הכל נשבר
ואת הגובה אשר נגמר

אל על בצמרת האוהל
ובנפילה אל קול הצחוק
נקרע אל מול שמיים
אל האופל השחור


© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי